איך מבינים מהי הבראה?

לפעמים, אני חושבת שאנשים לא ממש מבינים מהי הבראה…., מתי הגוף שלהם באמת מבריא ומתי הוא תקוע עדין עם המחלה, רק שהם לא רואים אותה. הם שופטים לפי מה שהם רגילים אליו מהרפואה, הסימנים נעלמו , סימן שהבראנו. מצפים שגם ההומאופתיה תעבוד באותו האופן. אז….יש לי חדשות מרעישות ….היא לא עובדת ככה. ממש לא….!

לפעמים דווקא נראה מצב הפוך, הסימנים דווקא יתחזקו. מי שלא מוכן לזה נפשית, יהיה לו קשה מאד לשרוד את ההחמרה , ולהבין שזו דווקא תגובה טובה. שזה סימן שהגוף באמת מרפא את עצמו, ולא מדכא את המחלה פנימה עד הפעם הבאה.
כשאני רואה מטופלת שחוזרים אצלה סימנים בצורה חזקה יותר, אני שמחה, כי אני רואה שהגוף שלה מגיב לטיפול.
אם חוזרות מחלות מהעבר, עוד יותר טוב….ההחמרה צריכה להמשך זמן קצר יחסית. תוך כמה ימים אמורה להתנקות ולהעלם וזהו…..והפעם לתמיד.
זה לא בגלל שאני אוהבת לראות שהמטופלים שלי מרגישים רע, אלא כי אני מבינה מהי הדרך הנכונה להבראה אמיתית.
אחרי שנים של דיכוי המחלות פנימה על ידי תרופות, סוף סוף הגוף מסוגל להוציא את המחלה החוצה, ולהתמודד איתה.
את כל זה אני כותבת בעקבות התכתבות עם אמא של מטופלת שלי, שכל פעם שהיא לוקחת רמדי יוצאות לה אפטות. ניסיתי להסביר לה שזו דרכו של הגוף…..זה לא פשוט….להתמודד עם זה, אבל זה שווה. חבל, שחלק לא מצליחים להבין זאת ומתייאשים.
אחרי שהגוף יוציא את המחלה החוצה, הוא יצליח לטפל בה סוף כל סוף…..ויפטר ממנה.

יש לכם מוטיבציה?

יש לכם מוטיבציה? …..
 
אחד מהנושאים החשובים שהאימון מדבר עליהם הוא מוטיבציה. מוטיבציה לשנות, לעשות אחרת, לצאת מגבולות הנוחות. איך אנחנו מוצאים בתוכנו את הדבר הזה שנקרא מוטיבציה?
לכל אחד מאיתנו המוטיבציה מגיעה ממקום אחר, אבל מה שהכי חשוב זה שהיא תגיע מתוכנו, מהמקום הזה שמחובר אצלנו לערכים, לשאיפות לאותו משהו פנימי עמוק שיודע מה טוב לנו ומה נכון לעשות.
 
אצלי, אני מגייסת מוטיבציה לאכילה נכונה ועשיית ספורט. בחיי הבוגרים לא הייתי אדם ספורטיבי, למעשה שנאתי ספורט. אצלי השכל תמיד היה הצד החזק 🙂
 
היום אני קמה בבוקר מוקדם ועושה ספורט, כדי שהסרטן לא יחזור וכדי להרגיש טוב עם הגוף שלי. הבנתי שמערכת החיסון שלי עובדת טוב יותר כשאני פעילה, שהגוף שלי מנקה רעלים בצורה כזו, שורף שומנים (שבתוכם אגב, נמצאים הרעלים שנחשפתי אליהם) ובאותם רגעים שאני חוזרת הביתה אחרי הליכה ארוכת קילומטרים, אני מרגישה שניצחתי, שאני חיה, חיה במלוא העוצמה, שאני פה, למרות הסרטן ואולי בזכותו.
 
זה מה שגורם לי לצאת להליכה, ואני מאמינה שלכל אחד מאתנו המוטיבציה מגיעה ממקום אחר, אבל מה שהכי חשוב זה שהיא תגיע מתוכנו, מהמקום הזה שמחובר אצלנו לערכים, לשאיפות לאותו משהו פנימי עמוק שיודע מה טוב לנו ומה נכון לעשות.
 
אל תוותרו, תעשו דברים מתוך מוטיבציה , תאמינו לי שזה אפשרי, מנסיון אישי.
 
בוקר מעולה , סנדרה