אנדומטריוזיס היא מחלה שבה חלקים של רקמה אנדומטריאלית שנמצאת בדרך כלל ברירית הרחם יוצאת אל מחוץ לרחם. בדרך כלל לחלל הבטן או לשטח הפנים של האיברים בחלל הבטן. הרקמה יכולה להיצמד למעי, לשופכה, לשלפוחית השתן, ולאברים נוספים. רקמה זו יכולה גם להדבק לשחלות. מאחר והרקמה הזו מקורה ברחם, היא מגיבה להורמונים כאילו היתה שם גם אם היא נמצאת מחוץ לרחם. יכול להיות דימום במהלך הוסת, והאישה תסבול מכאבים, עוויתות והיווצרות רקמה צלקתית. לפעמים כשהמחלה מתקדמת יש היווצרות של הידבקויות שיכולות לגרום לחסימה במעיים ולפגוע בתפקוד האיברים הפנימיים. כ10-15% מהנשים הפוריות יסבלו מאנדומטריוזיס. 25-50% מהנשים שסובלות מבעיות פוריות כנראה סובלות מאנדומטריוזיס שיכולה בהחלט לגרום לעקרות ולחוסר יכולת של הביצית להגיע מהשחלה לחצוצרה. בדרך כלל האבחון יעשה על ידי בדיקה לפרוסקופית והוצאת חלק מהרקמה לביופסיה. רק בביופסיה ניתן לוודא שמדובר ברקמה מהרחם. הטיפולים הם תרופתיים (יעילים פחות) או ניתוחים. ברוב המקרים מעדיפים להסיר את הרקמה בניתוח. ברוב המקרים הרקמה יכולה לחזור. הסרה מוחלטת של הרחם והשחלות מונעת חזרה של המחלה ונעשית אם האישה לא מתכננת הריונות נוספים.
בהומאופתיה ההסתכלות היא שונה במהותה. ישנן למעלה מ50 רמדיס הומאופתיות שמטפלות באנדומטריוזיס. הרמדי נבחרת על פי מאפיינים כללים שקשורים לאישה, התשאול כולל מאפיינים פיזיים ורגשיים כאחד. לאחר תשאול מקיף ההומאופתית בוחרת רמדי שהכי מתאימה למטופלת. הרמדי ניתנת לפי המצב הקליני ואחרי מספר שבועות כבר רואים שינוי בתדירות הכאבים, בדימומים ועם הזמן הרקמה נספגת בגוף ואינה מפריעה יותר.
myhomeopathblog 