מדע ההומאופתיה

סיכום מתוך ספרו של גורג ויתולקאס – מדע ההומאופתיה:

האדם הוא אחדות שלמה הפועלת כל הזמן במישורים שכלי , רגשי ופיזי. מרגע היוולדו האדם חי בסביבה משתנה המשפיעה עליו כל הזמן ולכן הוא מתאים את עצמו אליה כל הזמן על מנת לשמור על שיווי משקל.

אם הגירויים חזקים מדי יווצר מצב של חוסר איזון. מצב זה מכונה מחלה.

הפרעה שמתקדמת מאיברים חשובים לאיברים חשובים יותר מצביעה על החמרה בבריאות ומצב הפוך מצביע על שיפור הבריאות. מנגנון ההגנה שלנו יוצר תמיד את ההגנה הטובה ביוצר האפשרית בכל רגע נתון ומנסה תמיד להגביל את הסימפטומים לרמות ההיקפיות ביותר.

שלושה גורמים משפיעים על שינויים בהפרעה: חוזק או חולשה תורשתיים, עוצמת הגירוי הגורם למחלה ודרגות התערבות בטיפול בשיטות טיפול מדכאות. מנגנון ההגנה הפועל בכל הרמות של האורגניזם מתפקד כמכלול משלוב ומגן באופן שיטתי על החלקים השונים בדרך הטובה ביותר האפשרית.

אותו כח חיות אשר מפיח חיים בנו מדריך את האורגניזם ומאזן אותו בכל הרמות במצב של בריאות ושל חולי.

ההומאופתיה מבוססת על הפיזיקה המודרנית. בפיזיקה המודרנית גילו כי  ניתן למדוד שדות אלקטרומגנטיים בגוף וכי לכל חומר יש שדה אלקטרומגנטי.

אותם שינויים אלקטרומגנטיים טיפוסיים למצבי חולי מסוימים או מצבים רגשיים מסוימים. אותו מישור דינאמי חודר לכל הרמות כשם שהשדה האלקטרומגנטי חודר לחומר. חוק הדומה בהומיאופתיה מתאים בין הסימפטום כפי שהוא מתבטא אצל המטופל במישור הדינאמי לבין סימפטום אנלוגי לו ברמדי ההומיאופתית.

התאמה זו על פי חוק הדומה מטרתה להדהד בין האדם לרמדי שקיבל.

כל חומר המסוגל לייצר מכלול סימפטומים אצל אדם בריא יכול לרפא את אותם סימפטומים אצל אדם חולה.

כל חומר יכול להשפיע על האדם בשתי  דרכים: כימית ובעזרת אינטראקציה של שדות אלקטרומגנטיים. אם התדירויות של הרמדי קרובות דיין ליצור תהודה באדם. כדי להביא לריפוי מתמשך בעזרת הרמדי ההומיאופתית מכינים אותה בצורה של טלטול ודילול תמיסת האם.

הכח האלקטרומגנטי של התמיסה המקורית מועבר למולקולות החומר של המסס בלי לשנות את תדירות התהודה שלו.

ראיה לכך היא העובדה שתרופות הומיאופתיות נפגעות בקרינת שמש ישירה או בחימום מעל 49 מעלות, או במגע עם חומרים ארומאטיים.