תגית: חיזוק

ההתמודדות של המשפחה כולה עם סרטן

השבוע, דברתי עם שני אנשים שונים על ההתמודדות של המשפחה כולה עם הסרטן. דברנו על ההשפעה העצומה שיש לתקופה הקשה הזאת על בני המשפחה כולה. כשמישהו מבני המשפחה מתמודד עם סרטן, כל המשפחה מושפעת, וכל הסביבה האנושית סביב החולה מושפעת. לא כולם מגיבים ופועלים באותו האופן. אנשים שונים במשפחה מגיבים שונה, חלק נרתמים ועוזרים המון, חלק עומדים חסרי אונים ולא עושים דבר, חלק לא יכולים לעזור ונאלצים להתמודד עם העובדה הזאת, חלק מתעלמים וממשיכים בחייהם כאילו כלום. כל אחד לפי היכולות שלו.

אין לי ספק שזו טלטלה לחיים של כולם. בזמן ההתמודדות עם הסרטן, חולה הסרטן עומד במרכז, ופעמים רבות בני המשפחה נדחקים הצידה. גם אם הצרכים הפיזיים מתמלאים, הצרכיים הנפשיים שלהם מודחקים. לא תמיד הם מרגישים שהם יכולים לבטא את הרגשות שלהם, הפחדים. הרי צריך להיות חזק, להיות שם בשבילו..או בשבילה. בתוך כל המקום הזה של לתת תמיכה לחולה הסרטן, הם עצמם הולכים לאיבוד בדרך.

אז, מתוך הניסיון שלי, אני ממליצה על כמה דברים שיכולים מאד לעזור:

דווקא כן לדבר ודווקא כן לבטא את מה שמרגישים. אם אי אפשר לדבר עם בן\בת הזוג שחולה כרגע, אז למצוא איש מקצוע שיכול להכיל אותך.

למלא את המצברים של עצמך , כי לטפל סביב השעון במישהו חולה , יכול לרוקן אותך.

לחלק מטלות בתוך המשפחה ולגייס עזרה מבחוץ, שלא כל ההתמודדות תיפול על מישהו אחד עיקרי.

להפעיל בני משפחה וחברים ולגייס אותם לעזרה מעשית. הרי המון אנשים רוצים לעזור ולא יודעים איך….

קביעת סדרי עדיפויות. ממליצה מאד לתזמן ולארגן לוח פעילות, המאפשר בעצם סדר ושקט נפשי.

חלוקה של כל המטלות לחלקים קטנים מקל על הארגון ועוזר בכל יום ויום להתמודד עם חלק. אני זוכרת שכל הדבר הזה שנקרא טיפולים אונקולוגיים נראה עצום….עכשיו צריך לקבוע, לרוץ, להבדק, לעמוד בתור, לקבל תשובות, לגשת למומחה הבא….לפנות לביטוח לאומי, לחברות הביטוח, לשלוח טפסים….עומס אדיר של בירוקרטיה, ניירת, תורים וזה עוד לפני שקבלתי איזה שהוא טיפול.

אני ממליצה להתארגן עם עזרה מבחוץ, בייביסיטריות, מבשלות, למסור כביסה למכבסות. כל זה כדי להקל ולהקטין חלק מהמטלות הרבות.

כמי שעוזרת לחולי ומחלימי סרטן, אני פונה היום לכל בני המשפחה, לחברים ולקרובים שמתמודדים עם בן משפחה חולה, אל תחשבו שאין מה לעשות, שאני לא חשוב כרגע, שאני צריך להיות חזק….

אל תשארו לבד…. תדברו, תקבלו עזרה, תתיעצו איך ומה….וככה תוכלו לעזור יותר לאהוב/ה שלכם ולהתמודד עם חודשים של טיפולים ועם הקשיים הרגשיים ביתר קלות.

חיבוק, סנדרה

יש לכם מוטיבציה?

יש לכם מוטיבציה? …..
 
אחד מהנושאים החשובים שהאימון מדבר עליהם הוא מוטיבציה. מוטיבציה לשנות, לעשות אחרת, לצאת מגבולות הנוחות. איך אנחנו מוצאים בתוכנו את הדבר הזה שנקרא מוטיבציה?
לכל אחד מאיתנו המוטיבציה מגיעה ממקום אחר, אבל מה שהכי חשוב זה שהיא תגיע מתוכנו, מהמקום הזה שמחובר אצלנו לערכים, לשאיפות לאותו משהו פנימי עמוק שיודע מה טוב לנו ומה נכון לעשות.
 
אצלי, אני מגייסת מוטיבציה לאכילה נכונה ועשיית ספורט. בחיי הבוגרים לא הייתי אדם ספורטיבי, למעשה שנאתי ספורט. אצלי השכל תמיד היה הצד החזק 🙂
 
היום אני קמה בבוקר מוקדם ועושה ספורט, כדי שהסרטן לא יחזור וכדי להרגיש טוב עם הגוף שלי. הבנתי שמערכת החיסון שלי עובדת טוב יותר כשאני פעילה, שהגוף שלי מנקה רעלים בצורה כזו, שורף שומנים (שבתוכם אגב, נמצאים הרעלים שנחשפתי אליהם) ובאותם רגעים שאני חוזרת הביתה אחרי הליכה ארוכת קילומטרים, אני מרגישה שניצחתי, שאני חיה, חיה במלוא העוצמה, שאני פה, למרות הסרטן ואולי בזכותו.
 
זה מה שגורם לי לצאת להליכה, ואני מאמינה שלכל אחד מאתנו המוטיבציה מגיעה ממקום אחר, אבל מה שהכי חשוב זה שהיא תגיע מתוכנו, מהמקום הזה שמחובר אצלנו לערכים, לשאיפות לאותו משהו פנימי עמוק שיודע מה טוב לנו ומה נכון לעשות.
 
אל תוותרו, תעשו דברים מתוך מוטיבציה , תאמינו לי שזה אפשרי, מנסיון אישי.
 
בוקר מעולה , סנדרה