ההתמודדות של המשפחה כולה עם סרטן

השבוע, דברתי עם שני אנשים שונים על ההתמודדות של המשפחה כולה עם הסרטן. דברנו על ההשפעה העצומה שיש לתקופה הקשה הזאת על בני המשפחה כולה. כשמישהו מבני המשפחה מתמודד עם סרטן, כל המשפחה מושפעת, וכל הסביבה האנושית סביב החולה מושפעת. לא כולם מגיבים ופועלים באותו האופן. אנשים שונים במשפחה מגיבים שונה, חלק נרתמים ועוזרים המון, חלק עומדים חסרי אונים ולא עושים דבר, חלק לא יכולים לעזור ונאלצים להתמודד עם העובדה הזאת, חלק מתעלמים וממשיכים בחייהם כאילו כלום. כל אחד לפי היכולות שלו.

אין לי ספק שזו טלטלה לחיים של כולם. בזמן ההתמודדות עם הסרטן, חולה הסרטן עומד במרכז, ופעמים רבות בני המשפחה נדחקים הצידה. גם אם הצרכים הפיזיים מתמלאים, הצרכיים הנפשיים שלהם מודחקים. לא תמיד הם מרגישים שהם יכולים לבטא את הרגשות שלהם, הפחדים. הרי צריך להיות חזק, להיות שם בשבילו..או בשבילה. בתוך כל המקום הזה של לתת תמיכה לחולה הסרטן, הם עצמם הולכים לאיבוד בדרך.

אז, מתוך הניסיון שלי, אני ממליצה על כמה דברים שיכולים מאד לעזור:

דווקא כן לדבר ודווקא כן לבטא את מה שמרגישים. אם אי אפשר לדבר עם בן\בת הזוג שחולה כרגע, אז למצוא איש מקצוע שיכול להכיל אותך.

למלא את המצברים של עצמך , כי לטפל סביב השעון במישהו חולה , יכול לרוקן אותך.

לחלק מטלות בתוך המשפחה ולגייס עזרה מבחוץ, שלא כל ההתמודדות תיפול על מישהו אחד עיקרי.

להפעיל בני משפחה וחברים ולגייס אותם לעזרה מעשית. הרי המון אנשים רוצים לעזור ולא יודעים איך….

קביעת סדרי עדיפויות. ממליצה מאד לתזמן ולארגן לוח פעילות, המאפשר בעצם סדר ושקט נפשי.

חלוקה של כל המטלות לחלקים קטנים מקל על הארגון ועוזר בכל יום ויום להתמודד עם חלק. אני זוכרת שכל הדבר הזה שנקרא טיפולים אונקולוגיים נראה עצום….עכשיו צריך לקבוע, לרוץ, להבדק, לעמוד בתור, לקבל תשובות, לגשת למומחה הבא….לפנות לביטוח לאומי, לחברות הביטוח, לשלוח טפסים….עומס אדיר של בירוקרטיה, ניירת, תורים וזה עוד לפני שקבלתי איזה שהוא טיפול.

אני ממליצה להתארגן עם עזרה מבחוץ, בייביסיטריות, מבשלות, למסור כביסה למכבסות. כל זה כדי להקל ולהקטין חלק מהמטלות הרבות.

כמי שעוזרת לחולי ומחלימי סרטן, אני פונה היום לכל בני המשפחה, לחברים ולקרובים שמתמודדים עם בן משפחה חולה, אל תחשבו שאין מה לעשות, שאני לא חשוב כרגע, שאני צריך להיות חזק….

אל תשארו לבד…. תדברו, תקבלו עזרה, תתיעצו איך ומה….וככה תוכלו לעזור יותר לאהוב/ה שלכם ולהתמודד עם חודשים של טיפולים ועם הקשיים הרגשיים ביתר קלות.

חיבוק, סנדרה

מודעות פרסומת

הסרטן אוהב סוכר וככה גם אנחנו

כמה נכון…..כמה סוכר מתחבא במוצרים שמשווקים לנו בפרסומות ובסופר, שנראים תמימים וכולנו רגילים אליהם, משווקים אותם כמוצרים בריאים….והם לא כאלה.

ובהקשר לחולי סרטן, הסוכר הוא אויב!!

הסרטן אוהב סוכר!!

הוא צורך אותו הרבה יותר מהר ובכמות גבוהה יותר מתאי הגוף שלנו. אפילו משתמשים בסוכר כדי לבדוק אם יש גידולים בגוף (בגלל שהסוכר נכנס לתאי הסרטן מהר יותר, אז בבדיקה מסמנים אותו וככה אפשר לצלם ולראות איפה הגידול).

אז….. בשבילכם ובשביל הילדים שלכם, שימו לב לתוויות המזון שלכם, לכמות הסוכר שבהם, כולל סוכרים שמתחבאים….כמו פרוקטוז, סירופ תירס, ועוד. ככל שהמרכיב נמצא קרוב יותר לתחילת הרשימה הוא בכמות גדולה יותר במוצר, אז שימו לב לתוויות המזון ובכלל ממליצה לכם לאכול כמה שיותר טבעי וקרוב לטבע. מוצרים מתועשים לא גדלים באדמה או על העץ…..אלא בבתי חרושת ואצל יצרנים שרוצים שתצרכו עוד ועוד מהם. הסוכר גורם לנו לאהוב את המזון, להתמכר אליו, ולצרוך יותר ממנו. ואל תטעו, יש סוכר גם בדברים שלא נראים מתוקים, כמו בקטשופ, במזון מלוח….במוצרים מוכנים קפואים. שימו לב למה שאתם צורכים ואל תגידו לא ידענו…..

שבת שלום, סנדרה