שחלות פוליציסטיות :מידע והתמודדות

שחלות פוליציסטיות : יצירה ויצירתיות :

מרגע שאישה מתחילה לקבל מחזור, השחלות שלה מייצרות ביציות. בכל חודש, ביצית אחת אמורה להיות מוכנה להריון. בשחלות נראה לעיתים ציסטות קטנות שהן למעשה ביצית שמתפתחת או ביוץ שכבר היה.

אם נסתכל על זה מבחינה רוחנית, השחלות יוצרות חיים, ולמעשה מתקשרות ליצירתיות שלנו וליצירה בעולם שמחוץ לנו. הקשרים והיחסים של האישה עם הסובבים אותה, והדברים שסביבה משתקפים לפעמים במצב השחלות שלה. אם יש מתח ביחסים, מאבקי שליטה, וביקורת גבוהה, זה ישפיע על מצב השחלות. מצב שבו האישה מרגישה שחייה נשלטים ושהיא לא יכולה למנוע את מה שקורה לה יכול להתבטא בשחלות.

אי אפשר לכפות יצירתיות, וכמו לתינוק שלנו, ליצירה יש חיים משל עצמה וקצב היווצרות משל עצמה. לא ניתן להכריח, או לכפות או לאלץ את היצירתיות שלנו. צריך לאפשר מקום ומרחב לצמיחה ויצירה ומשם זה יגיע. ואותו הדבר לגבי יצירת תינוקות….צריך לאפשר מקום ומרחב ליצירה של התינוק ולא ניתן לכפות זאת על הגוף שלנו.

נושא נוסף שעולה חזק מאד בקליניקה , הוא הנשיות שלנו. כשאישה לא מקבלת מחזור או לא יכולה להיכנס להריון עקב שחלות פוליציסטיות, זה גורם לבלבול ולהרבה שאלות בקשר לנשיות שלה וליכולת שלה להיות לאמא.

בתרבויות קדומות התייחסו לשחלות כאיברים שמכילים כמויות גדולות מאד של כוח החיים של האישה.

שחלות פוליציסטיות הוא מצב של בעיה בתפקוד ובאיזון ההורמונלי. פעמים רבות חוסר האיזון נגרם עקב עודף אסטרוגן שנמצא בין היתר ברקמת השומן ונראה נשים שסובלות משחלות פוליציסטיות ומשמינות מאד עקב המצב. לא כל כך ברור….מה גורם למה. לפעמים נראה נשים שעוד לא השמינו, והשחלות שלהן כבר לא יוצרות ביוצים סדירים. גם פה לא ברור מדוע חלק מהנשים יהיו ככה או אחרת. סימפטומים נוספים נראה בשיעור יתר , אקנה, נשירת שיער, העדר מוחלט של מחזור או מחזור לא סדיר, רמות אנדרוגנים (הורמונים גבריים) גבוהות מדי בנשים ורגישות גבוהה לאינסולין.

 

מצרפת כאן כמה טיפים בנוגע לשחלות פוליציסטיות:

* ברמה הרוחנית: ממליצה לך לבחון אמונות ומחשבות שקשורות לנשיות שלך מול החלק הגברי שלך. לבחון מחדש את מערכות היחסים שלך, האם יש לך צורך באישור של הסובבים אותך….ועוד נושאים שקשורים לנשיות שלך ולפוריות באותו הקשר.

* לשחלות פוליציסטיות מומלץ תפריט עשיר בנוטריאנטים, ללא ארוחות מתועשות ומוכנות מראש, עדיף כמה שיותר טבעי וטרי, רצוי ללא סוכרים (בדכ חוסר איזון הורמונלי מושפע מהורמונים אחרים ובין היתר אינסולין). ממליצה מאד על אכילת חלבונים ושומנים בריאים והרבה ירקות בכל ארוחה, ובכלל מומלץ להוריד מוצרים בהם תתכן השפעה הורמונלית כמו סויה ומוצרי חלב.

*המחזור הנשי קשור לעונות השנה, לירח , לגאות ולשפל ולטבע, הרבה יותר ממה שאנחנו משערות. ממליצה להיות כמה שיותר באור טבעי, ולהתחבר למקצב הטבעי של העולם. לצאת לטבע, להנות ממנו, מהים, מהאור הטבעי. בלוטת ההיפותלאמוס ובלוטת יותרת המוח יעבדו בצורה יציבה יותר ככל שנחיה יותר בהתאם למחזוריות של האור והחושך ותגרומנה בתורן למשוב חיובי וטבעי של הורמוני המין.

* טיפול הומאופתי אישי ומותאם: ניתן לאזן את השחלות על ידי מתן טיפול בצמחים ומינרלים, טבעיים לחלוטין, שיעזרו לגוף לחזור לאיזון ולהפריש את ההורמונים המתאימים לביוץ, להחזיר את המחזור לסדרו ולהכין את הרחם לכניסה להריון ולהשרשת העובר.

יום מעולה!! והרבה יצירה וחדווה

מודעות פרסומת

איך מבינים מהי הבראה?

לפעמים, אני חושבת שאנשים לא ממש מבינים מהי הבראה…., מתי הגוף שלהם באמת מבריא ומתי הוא תקוע עדין עם המחלה, רק שהם לא רואים אותה. הם שופטים לפי מה שהם רגילים אליו מהרפואה, הסימנים נעלמו , סימן שהבראנו. מצפים שגם ההומאופתיה תעבוד באותו האופן. אז….יש לי חדשות מרעישות ….היא לא עובדת ככה. ממש לא….!

לפעמים דווקא נראה מצב הפוך, הסימנים דווקא יתחזקו. מי שלא מוכן לזה נפשית, יהיה לו קשה מאד לשרוד את ההחמרה , ולהבין שזו דווקא תגובה טובה. שזה סימן שהגוף באמת מרפא את עצמו, ולא מדכא את המחלה פנימה עד הפעם הבאה.
כשאני רואה מטופלת שחוזרים אצלה סימנים בצורה חזקה יותר, אני שמחה, כי אני רואה שהגוף שלה מגיב לטיפול.
אם חוזרות מחלות מהעבר, עוד יותר טוב….ההחמרה צריכה להמשך זמן קצר יחסית. תוך כמה ימים אמורה להתנקות ולהעלם וזהו…..והפעם לתמיד.
זה לא בגלל שאני אוהבת לראות שהמטופלים שלי מרגישים רע, אלא כי אני מבינה מהי הדרך הנכונה להבראה אמיתית.
אחרי שנים של דיכוי המחלות פנימה על ידי תרופות, סוף סוף הגוף מסוגל להוציא את המחלה החוצה, ולהתמודד איתה.
את כל זה אני כותבת בעקבות התכתבות עם אמא של מטופלת שלי, שכל פעם שהיא לוקחת רמדי יוצאות לה אפטות. ניסיתי להסביר לה שזו דרכו של הגוף…..זה לא פשוט….להתמודד עם זה, אבל זה שווה. חבל, שחלק לא מצליחים להבין זאת ומתייאשים.
אחרי שהגוף יוציא את המחלה החוצה, הוא יצליח לטפל בה סוף כל סוף…..ויפטר ממנה.

ההתמודדות של המשפחה כולה עם סרטן

השבוע, דברתי עם שני אנשים שונים על ההתמודדות של המשפחה כולה עם הסרטן. דברנו על ההשפעה העצומה שיש לתקופה הקשה הזאת על בני המשפחה כולה. כשמישהו מבני המשפחה מתמודד עם סרטן, כל המשפחה מושפעת, וכל הסביבה האנושית סביב החולה מושפעת. לא כולם מגיבים ופועלים באותו האופן. אנשים שונים במשפחה מגיבים שונה, חלק נרתמים ועוזרים המון, חלק עומדים חסרי אונים ולא עושים דבר, חלק לא יכולים לעזור ונאלצים להתמודד עם העובדה הזאת, חלק מתעלמים וממשיכים בחייהם כאילו כלום. כל אחד לפי היכולות שלו.

אין לי ספק שזו טלטלה לחיים של כולם. בזמן ההתמודדות עם הסרטן, חולה הסרטן עומד במרכז, ופעמים רבות בני המשפחה נדחקים הצידה. גם אם הצרכים הפיזיים מתמלאים, הצרכיים הנפשיים שלהם מודחקים. לא תמיד הם מרגישים שהם יכולים לבטא את הרגשות שלהם, הפחדים. הרי צריך להיות חזק, להיות שם בשבילו..או בשבילה. בתוך כל המקום הזה של לתת תמיכה לחולה הסרטן, הם עצמם הולכים לאיבוד בדרך.

אז, מתוך הניסיון שלי, אני ממליצה על כמה דברים שיכולים מאד לעזור:

דווקא כן לדבר ודווקא כן לבטא את מה שמרגישים. אם אי אפשר לדבר עם בן\בת הזוג שחולה כרגע, אז למצוא איש מקצוע שיכול להכיל אותך.

למלא את המצברים של עצמך , כי לטפל סביב השעון במישהו חולה , יכול לרוקן אותך.

לחלק מטלות בתוך המשפחה ולגייס עזרה מבחוץ, שלא כל ההתמודדות תיפול על מישהו אחד עיקרי.

להפעיל בני משפחה וחברים ולגייס אותם לעזרה מעשית. הרי המון אנשים רוצים לעזור ולא יודעים איך….

קביעת סדרי עדיפויות. ממליצה מאד לתזמן ולארגן לוח פעילות, המאפשר בעצם סדר ושקט נפשי.

חלוקה של כל המטלות לחלקים קטנים מקל על הארגון ועוזר בכל יום ויום להתמודד עם חלק. אני זוכרת שכל הדבר הזה שנקרא טיפולים אונקולוגיים נראה עצום….עכשיו צריך לקבוע, לרוץ, להבדק, לעמוד בתור, לקבל תשובות, לגשת למומחה הבא….לפנות לביטוח לאומי, לחברות הביטוח, לשלוח טפסים….עומס אדיר של בירוקרטיה, ניירת, תורים וזה עוד לפני שקבלתי איזה שהוא טיפול.

אני ממליצה להתארגן עם עזרה מבחוץ, בייביסיטריות, מבשלות, למסור כביסה למכבסות. כל זה כדי להקל ולהקטין חלק מהמטלות הרבות.

כמי שעוזרת לחולי ומחלימי סרטן, אני פונה היום לכל בני המשפחה, לחברים ולקרובים שמתמודדים עם בן משפחה חולה, אל תחשבו שאין מה לעשות, שאני לא חשוב כרגע, שאני צריך להיות חזק….

אל תשארו לבד…. תדברו, תקבלו עזרה, תתיעצו איך ומה….וככה תוכלו לעזור יותר לאהוב/ה שלכם ולהתמודד עם חודשים של טיפולים ועם הקשיים הרגשיים ביתר קלות.

חיבוק, סנדרה