הסרטן אוהב סוכר וככה גם אנחנו

כמה נכון…..כמה סוכר מתחבא במוצרים שמשווקים לנו בפרסומות ובסופר, שנראים תמימים וכולנו רגילים אליהם, משווקים אותם כמוצרים בריאים….והם לא כאלה.

ובהקשר לחולי סרטן, הסוכר הוא אויב!!

הסרטן אוהב סוכר!!

הוא צורך אותו הרבה יותר מהר ובכמות גבוהה יותר מתאי הגוף שלנו. אפילו משתמשים בסוכר כדי לבדוק אם יש גידולים בגוף (בגלל שהסוכר נכנס לתאי הסרטן מהר יותר, אז בבדיקה מסמנים אותו וככה אפשר לצלם ולראות איפה הגידול).

אז….. בשבילכם ובשביל הילדים שלכם, שימו לב לתוויות המזון שלכם, לכמות הסוכר שבהם, כולל סוכרים שמתחבאים….כמו פרוקטוז, סירופ תירס, ועוד. ככל שהמרכיב נמצא קרוב יותר לתחילת הרשימה הוא בכמות גדולה יותר במוצר, אז שימו לב לתוויות המזון ובכלל ממליצה לכם לאכול כמה שיותר טבעי וקרוב לטבע. מוצרים מתועשים לא גדלים באדמה או על העץ…..אלא בבתי חרושת ואצל יצרנים שרוצים שתצרכו עוד ועוד מהם. הסוכר גורם לנו לאהוב את המזון, להתמכר אליו, ולצרוך יותר ממנו. ואל תטעו, יש סוכר גם בדברים שלא נראים מתוקים, כמו בקטשופ, במזון מלוח….במוצרים מוכנים קפואים. שימו לב למה שאתם צורכים ואל תגידו לא ידענו…..

שבת שלום, סנדרה

מודעות פרסומת

הזנה ודאגה לעצמנו : הדרך לבריאות טובה

מחקרים מראים כי הרבה מאד חולי סרטן, נוטים משום מה לעשות המון בשביל אנשים אחרים ופחות, הרבה פחות בשביל עצמם. הם חיים את חייהם במאמץ עילאי ואחד הנושאים החשובים בחייהם הוא שהם חייבים תחושה של שליטה על הנעשה בחייהם (גם אם זו רק אשליה של שליטה).

לפי ההומאופתיה, יש נטיה שאיתה אנו באים לעולם (היא נקראת מיאזמה) והנטיה הזאת במיוחד אצל חולי סרטן מתבטאת בצורה כזו : פרפקציוניזם גבוה מאד, נטיה לדרוש מעצמם מעל ומעבר, לעבוד קשה ביותר, גם כשהם לא יכולים, להשתדל גם מעבר לכוחות שיש להם ובעיקר לדאוג לאחרים ופחות לעצמם. נושא נוסף שמאד חשוב בסרטן, הוא שליטה. שהרי למעשה המחלה עצמה היא בדיוק ההיפך מזה, זהו חוסר שליטה….חוסר שליטה של הגוף על איבריו שלו עצמו, התאים מתחילים להשתולל ולאבד שליטה. בכל תא בריא יש מנגנון שקובע מתי התא חי ומתי עליו למות….תאי סרטן לא מתנהגים ככה, הם באיבוד שליטה מוחלט. הם לא מתים….הם משתלטים על איברים אחרים ולמעשה גורמים למוות של הגוף עצמו.
דברתי השבוע עם מטופלת חולת סרטן, בדיוק על זה….על שליטה, וחוסר שליטה, על דאגה לאחר, על תשישות, דברנו על לדאוג לעצמנו, לספק לגוף שלנו את הצרכים הבסיסיים ביותר כמו מזון בריא ומנוחה….כמובן שהיא לא דואגת לעצמה, היא דואגת לכולם , נותנת ומעניקה ומטפלת….אבל לעצמה , מה פתאם?
שאלתי אותה: אם זה היה בשביל הבן שלך? מה היית עושה?
הסתכלה עלי במבט מוזר ואמרה: בטח שהייתי עושה….רצה ומבשלת….כי בשבילו הכל……..ברור , לא?!!
אבל בשביל עצמה? מה פתאם? מי היא בכלל? היא תמיד אחרונה בתור….אם בכלל…..
מי יהיה שם בשביל הבן שלה אם יקרה לה משהו….? אם היא לא תדאג לטפח ולהזין את הגוף שלה, ולתת לו מנוחה ולאפשר לו לשקם את עצמו….מי יעשה את זה?
סרטן השד , פוגע באחד האיברים הכי משמעותיים בגוף האישה, בחייה כאמא. מטרת השד להזין את התינוק, ונושא ההזנה הוא שחשוב פה. הזנה (תרתי משמע) ….הזנה של מערכות יחסים עם הקרובים לנו, דאגנות….ודאגה למשפחה ולילדים והזנה ודאגה לנו עצמנו.

אז….עכשיו תבינו למה אני חושבת , שחשוב לתת לעצמנו הזנה, רגשית, נפשית ופיזית, על מנת להבריא ולשפר את סיכויינו נגד המחלה הזאת.
ערב מעולה, ובריאות שלמה לכולנו, סנדרה